מדי שנה מתקיים בלונדון כנס החינוך הבינלאומי BETT המוקדש כולו לפיתוחים דיגיטליים מכל הסוגים בתחום הלמידה, אבטחת מידע וחיסיון, ניהול כתה דיגיטלי. אלפי יוזמות מכל העולם, כולל ביתן ישראל עם מקום של כבוד. מורים ומנהלים מציגים שיטות מגוונות של כניסת המערכת אל העולם המורכב החדש. מנהלת צעירה מדרום אפריקה, הציגה בהרצאה מרתקת בית ספר המתנהל באמצעות סמארטפונים שחולקו למאות ילדים שחורים הגרים במרחקים של עד 10 קילומטרים מבית הספר, ומגיעים אליו בהליכה. הכל: תכנית לימודים, שעורי בית, תוצרי למידה, הודעות- בלמידה מרחוק, דרך סמארטפון בלבד. התחום הוא חדש למורה המסורתי. וחדש גם לתלמיד- עם כל הכבוד למיומנויות של ילדים בתחום המחשבים, מיומנויות המופנות בעיקר למשחקי מחשב פורטנייט ודומיהם. ההיסטריה הנוכחית בתקשורת סביב הלמידה מרחוק- היא חלק מאווירה חדשותית המייצרת דרמות מלאכותיות. למידה מרחוק היא הפיתרון הטבעי לתקופת הקורונה המנוונת.
למידה מרחוק איננה הנחתה בעקבות משבר. העולם כולו עובר לעבודה מרחוק, מחקר מרחוק, תקשורת בינאישית מרחוק. כתרבות משלימה, וכדרך אפקטיבית לקיום המעגל המשפחתי. הטמעת למידה מרחוק, כמו גם למידה מקוונת בתוך בית הספר, החלה באופן זה או אחר כבר לפני 15 שנה לפחות. בישראל הושקעו בציוד, פיתוח, חדרי מחשבים, הכשרות מורים – מיליארדי שקלים. בתי ספר לא מעטים בעלי יוזמות פדגוגיות מנהלים למידה מרחוק כחלק משגרת בית הספר.
המשגה הגדול בהבנת הלמידה מרחוק (גם מצד רבים במערכת החינוך) היא התפיסה שלמידה מרחוק מבוססת על מערכת מוסדרת, מסונכרנת וקפדנית, לפי ימים ושעות. עוד משגה היא המחשבה שחומר הלמידה מסופק ומוצג על ידי גוף רגולטורי פדגוגי. נכנסתי למערכת השידורים הלאומית, לנושא בתיכון: "תנועות הנוער- המחתרת היהודית בתקופת השואה". התשובה שקבלתי: "מצטערים התוכן אינו זמין". כשכתבתי את משפט החיפוש הזה בגוגל, עלו 52 קישורים ואתרים, מאמרים, ספרים, קטעי יו טיוב, על המחתרות ותנועות הנוער בתקופה ההיא. רק תבחר. זוויות ההתייחסות הן שונות, מגוונות, גם ביקורתיות. כשכתבתי רק "מרד גטו ורשה" עלו 100 קישורים (לא כולל אזכורים).
שורש הבעיה בלמידה בכלל, ולכן גם בלמידה מרחוק – התלמיד נדרש ללמידה ממוסדת, "לפי הספר". תנו לו מטלות. והוא יחפש באופן חופשי, יפרש, גם יטעה, אבל בעיקר – יחשוב. הוא יעשה זאת בזמנו החופשי, עם ובלי עזרת ההורים. הוא יבחר לשלב תמונות, ויציג לכתה מצגת פאואר פוינט. ואז, פעם ביום, יהיה מפגש כיתתי מתוכנן עם המורה. היא תשלח עוד מאמרים, היא תמליץ על דרכים נוספות. היא המנחה והוא התלמיד החוקר. בלי לחץ על המחשב בבית, בגלל מערכת שעות מחייבת ומוכתבת ממוקד מרכזי. החוקר רוברט פיינטה טוען כי מסוגלות עצמית וכושר למידה של תלמידים היא כיום גבוהים, אך לא נותנים להם למצות אותה.
צריך להודות: לא כל חומרי הליבה ניתנים ללמידה חופשית מרחוק. למשל מתמטיקה, הזקוקה לפיתרונות ספציפיים. אך הלמידה מרחוק האפקטיבית, היא העתק של למידה המונהגת כבר היום בבתי ספר בישראל: בבתי ספר "היי טק היי", בתי ספר ייחודיים, בתי ספר מבוססי פרויקטים. התלמיד הוא לומד עצמאי. כבר מגיל צעיר. מבתי ספר כאלה לא נשמע תלונות של הורים, זה מובנה בהרגלי הלמידה של הילדים.
עולה בעיה אמיתית של מחסור במחשבים וציוד אחר. על פי מרכז המחקר של הכנסת: רבע ממשקי הבית בישראל אינם מחוברים לאינטרנט (כולל החרדים). בשישית מבתי אב בישראל אין מחשבים. אך בתי הספר נעולים מזה חודש וחצי, ובהם ציוד מובטל, שנרכש במיליארדי שקלים. ניתן לפתוח מפעל השאלה, בדומה להשאלת טבלטים שהתנהלה עד לא מזמן. כל בעיה ניתנת לפיתרון. הישיבה בבית ללא עשיה היא גורם הרסני מבחינה נפשית ומבחינת פיתוח אינטלקטאולי. פיתרון ההשאלה נכון גם לימים כתיקונם.
כשאומרים למידה מרחוק, צריך לדעתי להתמקד בלמידה מהבית, בניצול המרחב הדיגיטלי גם באופן עצמאי. במתן אפשרות של למידת עמיתים בין תלמידים, ובהקטנת התלות בין התלמיד ומערכת סינכרונית ריכוזית לאורך כל שעות היום. המורה מספק את שלד תכנית הלמידה, את המטרות, הערכות ומשובים. הדרך הזאת תפתור בעיות של שעמום ובטלה שאת תוצאותיה אנו עלולים לראות שנים רבות.
התפרסם ב"אונו NEWS", 2020424
